תוכן

ז) גם בזה תבין, מ"ש בפרשת משפטים, כי דעת גניז בפומא דמלכא. פי': כי הדעת, הוא בחי' עטרא דגבורות והחסדים, והוא מלובש ביסוד דאימא, ונבקע ויוצא עטרא דגבורה דרך הפה ולחוץ, וכשהוא רוצה לדבר, מוציאן לחוץ בסוד קול ודיבור, שהוא בחי' אור המקיף, כמבואר אצלנו כי כל הבל הפה, הוא אור המקיף. ולפעמים נשארים בפנים, ואינם יוצאים, ואז כתיב נאלמתי דומיה כו'.